עורכת הדין שרון ארצי המייצגת את המועצה המקומית זכרון יעקב ועורכי דין נוספים המייצגים את שאר הרשויות הלוקחות חלק בבג"צ, העלו בפני בית המשפט טיעונים כנגד החלטת המועצה הארצית בכל הקשור למיכל בחגית.
מעיקרי הטיעונים שהועלו צוין כי בעת קבלת ההחלטה לא נלקחו בחשבון ולא נבדקו אף אחת מן החלופות שהוצגו. עו"ד שרון ארצי טענה כי לא הייתה התייחסות לדוחות מטעם משרד הבריאות ומשרד להגנת הסביבה בדבר מסוכנות הקונדנסט, וכי בכלל לא נעשה סקר סביבתי או סקר סיכונים למרות שהמשרד להגנת הסביבה בעצמו טען כי סקר זה הוא מחויב המציאות.
עו"ד ארצי טענה כי לא ניתן להסתמך על עמדת המשרד להגנת הסביבה משום שהמשרד בחן תרחיש של דליפה ממיכל בנפח 100,000 חביות הצפוי להיות מלא כל הזמן, כאשר בחגית הינו בנפח קטן משמעותית ומיועד להיות מיכל לשעת חירום אשר יהיה ריק רוב הזמן.
בהתאם לכך שאל בית המשפט את נציג המדינה האם המדינה מתחייבת שהמיכל ישמש רק לחירום ולא מיכל תפעולי. המדינה לא נתנה תשובה חד משמעית כי אכן המיכל ישמש לחירום בלבד. השופטים ציינו כי החלטה זו תהווה שינוי התמהיל ותדרוש אישור המועצה הארצית. כמו כן צוין בדיון כי המיכל "נולד" רק לפני כשנה וחצי ולא היה בתמהיל תמ"א 37/ח ומשום כך הוא נדרש להיות נדון במסגרת תמ"א 37/ב לנושא האחסון.
נציגי העותרים והמשיבים כנגד הקמת מיכל האחסון הדגישו בבית המשפט כי בדיון מיום 05/12/17 המועצה הארצית סירבה לדון בחלופה הימית למיקום האסדה בטכנולוגיית FPSO על פי הבאר ולכאורה התקבלה החלטה מראש.