הרעיון להפיק את 'ספר אהל יעקב', לקראת השנה ה-140 להקמת בית-הכנסת הגדול של המושבה, נבע מתוך ההכרה כי מדובר באירוע היסטורי על ציר-הזמן של זכרון-יעקב, וכי לא מדובר רק בבית-תפילה מיוחד, אלא בלב הפועם של המושבה.
מלאכת איסוף החומרים לספר, נמשכה חודשים ארוכים, ומאחר שסביב בית-הכנסת, תולדותיו ודמויותיו, נמצאו סיפורים ואגדות למכביר, ניסינו להקפיד על תיעוד וסימוכין לאירועים עליהם מסופר. לצורך כך, התבססנו על מקורות רבים ומגוונים, כפי שמפורט ברשימת המקורות שבספר.
במשך 140 שנות קיומו של בית-הכנסת, נקשרו תולדותיו בדברי-ימי המושבה, אף שחרגו הללו מייעודו של בית-התפילה, וכך יכולה מערכת היחסים בין בית-הכנסת לבין שלטונות שונים שהיו בארץ-ישראל, להעיד על מעמדו של 'אהל יעקב', גם כמרכז חברתי לקבלת החלטות משמעותיות לגורל המושבה.
שורה ארוכה של דמויות, הטביעה חותמה על בית-הכנסת ובהם רבנים, חברי-וועד, גבאים ופעילים, שהקדישו עצמם לטובת הציבור. המכנה המשותף לכולם, היה בדבקות בעבודת-השם, כפי שהתגבשה במסורת הארוכה של 'אהל יעקב', ובהכרה לפיה מדובר באבן-שואבת שכלליה ברורים, והם ערובה להמשך הדרך שסללו הראשונים.
מאחר שמדובר ברבים וטובים שעשו מלאכתם קודש במשך השנים, ומתוך כך שקשה להזכיר את שמות כולם, שמא חלילה נפסח על מישהו, בחרנו לא לציין את שמותיהם ועל כן,
נסתפק בנאמר בתפילת שחרית של שבת:
"...וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם ויסיר מהם כל מחלה וירפא לכל גופם ויסלח לכל עוונם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן !"
המועצה-המקומית זכרון-יעקב, הכירה בחשיבות הנצחת תולדות בית-הכנסת, ותרמה את חלקה להפקת הספר, שימצא את מקומו על מדף-הספרים, של כל מי שדברי-ימי המושבה יקרים לליבו.
אנו מודים על הזכות הגדולה שניתנה לנו לעסוק בתיעוד תולדות בית-הכנסת, ומקווים שמלאכה זאת תוסיף לשמירה על צביונו המיוחד של 'אהל יעקב', לעתיד לבוא.
