ציר הזמן של זכרון יעקב

1881

ועידת פוקשאן

30/12/1881 ועידת פוקשאן- בעיר "פוקשאן" ברומניה

התכנסה ועידה של כשלושים ארגונים יהודים,

בה הוחלט להקים חברה ציבורית-יהודית שתסייע ליהודים להתיישב בארץ-ישראל.

החלטה נוספת שהתקבלה היתה לשגר לארץ-ישראל משלחת

שתמצא אתר ראוי להתיישבות.

1882

אוגוסט 1882 העולים יוצאים לדרך מנמל גאלאץ

בשבת 19/8/1882 העולים הראשונים מתכנסים בעיר גאלאץ

ועולים על האניה "טטיס" בדרכם לארץ ישראל.

העולים מתגוררים בחאן זחלאן בחיפה

העולים מגיעים לחיפה ומתחילים לחפש קרקע לרכישה.

גם לאחר הרכישה והעליה על הקרקע, העולים גרים בחאן זחלאן,

במהלך השבוע הגברים מגיעים לזמארין לעבודת הקרקע

וחוזרים לעשות את השבת עם משפחותיהם בחיפה.

אדמות זמארין נרכשו על סמך עדות ה"מרגלים"

"המרגלים" היו: מרדכי קליסטר ומשה קורלנד.

הטמפלרים הזהירו את המתיישבים מפני אדמת טרשים וביצה.

האדמות נרכשו ונרשמו על שם: יצחק לייבל.

האדמות נרכשו מפרנסיס ג'רמן

ג'רמן היה סגן הקונסול הצרפתי בחיפה.

הבית בראש הגבעה, היה מבנה האבן היחיד באזור.

6/12/1882 נר שני של חנוכה, העליה לקרקע בזמארין.

אדמות זמארין והסביבה (כפי שכבר נכתב בסעיפים הקודמים) נרכשו על סמך עדות "המרגלים"- קורלנד וקליסטר,

שנשלחו לתור את הארץ והתרשמו מעצי הזיתים והחרובים.

1883

הברון רוטשילד לוקח את המושבה תחת חסותו

בתאריך

22/10/1883 הברון אדמונד דה רוטשילד לקח את המתיישבים בזמארין תחת חסותו.

אליהו שייד התמנה לעמוד בראש מוסד הפקידות שהוקם לניהול המושבות.

ביר אל חנאזיר - הבירכה

אספקת המים לתושבים נעשתה ע"י חביות מים מהמעיינות .

מעין נוסף בדרום המושבה, ביר ג'אדר, לא שימש למי שתיה.

הקאיימאקם התורכי בחיפה מאשר בניית בתים ההרשאה מתעכבת

נוסדה חברא קדישא וביקור חולים

ביקור וניציאני שליח הברון הירש

1884

בחודש ינואר מגיע למושבה פקיד הברון וורמסר

פקיד הברון וורמסר, הפעיל משטר קשוח,

מתגלים חילוקי דעות קשים עם המתיישבים

בנוגע לכל תחומי החיים.

נפטר יצחק לייבל (לעבל)

יצחק לעבל היה יו"ר הוועד המרכזי ועל שמו נרשמה רכישת הקרקעות בזמארין.

ההודעה על מותו ללא יורשים הגיעה אל השלטונות התורכיים.

ע"פ חוקי השריעה , השלטון יכול להפקיע את כל אדמות היישוב לטובת הוואקף.

ע"י תשלום בקשיש (שוחד) גדול וכשהתברר שהיו למר לייבל יורשים ברומניה,

בוטלה הגזירה.

נרכשו כוורות להפקת דבש

משה ריבניקר ייצר דבש במשך שנים ארוכות.

בנוסף, כיבד את הברון בדבש בעת ביקורו במושבה.

נרכשה אדמה ב"נזלה"

נמדדו הקרקעות והתחילה חלוקתן לאיכרים

בסוף השנה, הגיעו העצים לבניית הצריפים הראשונים

העצים הגיעו לטנטורה והצעירים שמרו בימים ובלילות מפני גנבים.

1885

מונה מוכתר ראשון למושבה

המוכתר הראשון היה מרדכי קרניאל ולאחריו מונו

מוכתרים נוספים:

מרדכי קרניאל

יחזקאל הורנשטיין

אברהם יוסף אפשטיין (היה לאחר מכן שוב...)

ישראל יהודה ניידרמן

מרדכי קרניאל (שוב)

ינקו אפשטיין מזכיר בזכרונותיו שני מוכתרים נוספים:

מתתיהו תמשס ויצחק קופמן.

המוכתרים כיהנו עד שנת 1920.

תחילת בניית בתי המגורים מאבן

מזמארין לזכרון יעקב

הברון רוטשילד מבקש מן התושבים, לקרוא למושבתם

בשם זכרון יעקב, לזכר אביו יעקב.

התושבים נענים לבקשתו ,

שם המושבה: זכרון יעקב!

החלו בנטיעת עצי פרי וכרמים

הנטיעות כללו גם עצי תות במגמה לפתח את תעשיית המשי

תכניות לבניית המושבה

הוכנו ואושרו התכניות, שנערכו על ידי המהנדס הגרמני גוטליב שומאכר

לבניית המושבה.

הסתיימה בניית בית הספר

באביב 1885 הסתיימה בניית בית הספר.

שמו היה "בית יעקב" , הוא פעל במבנה הנמצא היום במרכז המושבה.

בניית צריפים ראשונים

הוקם הערבאייטר שוללה

הוקם ה"ערבאייטאר-שולה" בית ספר להכשרת צעירים יהודים לעבודת האדמה.

במשך השנים הבניין שימש בו זמנית ל:בית הכנסת של הספרדים ,מועדון מכבי, לישכת העבודה,ודירת מגורים . לאחר שנים הבניין נהרס ונבנו בו חנויות שונות ובית קולנוע קייצי.

נבנה בית הפקידות הראשון

הבית נבנה במפגש הרחובות המייסדים/הנדיב בצידו המערבי.

בראשית דרכו שימש הבית למגורי פקידי הברון רוטשילד.

בשנים מאוחרות יותר, לאחר שנבנה בית הפקידות הגדול בקצה רחוב הנדיב,

שימש המבנה למגורי משפחת פסטר.

בהמשך נפתח בו הקיוסק של פסטר,

לאחר מכן בית קפה בגינה שמאחורי המבנה, שנמשך עד מבנה הלוואה וחיסכון.

ב-1990 נהרס המבנה ועל השטח נבנה קניון רחמני.

1886

בתי פקידות- אורוות הברון

נבנו בתים במושבה ,ששימשו למגורי פקידי הברון, מורים ועובדי ציבור, מחסנים ואורוות.

נבנו בתי פקידות לשימוש מגורים

הבניינים נהרסו ובמשך השנים נבנה בניין בנק הלוואה וחיסכון.

נחנך בית הכנסת "אהל יעקב"

בשנת 1883 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אהל יעקב" שנקרא על שם אבי הברון.

אבן הפינה הונחה והמגילה נכתבה ע"י יעקב כהן (קיטרר).

בתאריך 18/10/1886 הסתיימה הבניה ונערכה חגיגת חנוכת בית הכנסת,

בנוכחות כל תושבי המושבה והכנסת ספרי התורה.

החלו נטיעות עצי נוי ב"גן טיול"

החלו נטיעות עצי נוי ב"גן טיול" במרכז המושבה .

במרכזו של הגן נבנתה בריכת דגי נוי.

המבצע היה הגנן דיגור, פקיד הברון.

גן טיול שימש לאורך כל השנים כמקום טיול, בילוי משפחתי,

ולתלמידי גן הילדים ובית הספר העממי.

כסף זכרון יעקב

הוטבעו שטרות ומטבעות כסף עם הכיתוב "זכרון יעקב"

זאת כדי להתגבר על המחסור במטבעות.

הכסף שימש למסחר במושבה ובכפרים מסביב.

וורמסר והוועדים

וורמסר, פקיד הברון הקים וועדים במושבה בשם "בני איש אחד".

האחד השגיח על ענייני הציבור והשני הופקד על השמירה.

אכלוס טנטורה

משפחותיהם של מרדכי בונשטיין ושלמה יעקובסון מראש פינה

מגיעות ליישב את אדמות טנטורה.

מספר התושבים במושבה: 380

1887

נפתחו חנויות לפרנסת 3 אלמנות שנותרו עם ילדים קטנים

בזמנים ההם, אלמנה שנותרה "ללא כוח עבודה"- ללא בעל ועם ילדים צעירים המשק נלקח ממנה.

לכן נפתחו עבורן חנויות על מנת שיוכלו לפרנס את המשפחה.

התנועה מתנהלת על חמורים, סוסים וגמלים.

ובתקופה מעט מאוחרת יותר התנועה מתנהלת גם בעזרת עגלות הרתומות לשני פרדים.

ביקור הברון רוטשילד

באביב 1887 ביקר הברון במושבה.

בשנה זו המושבה כבר מוקפת בעצים, מטעים וכרמי יין.

הברון שהה במושבה שמונה ימים, התעניין בכל והנחה בענייני שמירת חוקי התורה, בחיי היום יום,

בנוסף, ערך ביקור בבית הספר.

1888

הרב זאב יעבץ הגיע למושבה

הרב זאב יעבץ הגיע למושבה ושימש גם כמורה בבית הספר.

בין היתר הכניס את מנהג נטיעות ט"ו בשבט לתלמידי בתי הספר בארץ.

מרד ה-40

בשנה זו הגיע למושבה דר' אליקום גולדברג,

בעקבות חילוקי דעות בעינייני דת , חינוך, עבודה, אורחות חיים ובית הכנסת,

התרחש מרד ה-40 שבעקבותיו פונים תושבי המושבה לברון רוטשילד,

מספר משפחות מגורשות מהיישוב, מספר צעירים עוזבים מרצונם ולאחר מכן

וורמסר עוזב.

התושבים עוסקים בחקלאות

בתמונות ניתן לראות את עגלת החציר, פרות ועיזים ברחובות, חוזרות מיום עבודה בשדות,

כל אחת לרפת שלה, חצר חקלאית של משפחת הלפרין.

1889

בניית גן הילדים

מבנה גן הילדים שכן במבנה הצמוד לבית פיק"א ברחוב הנדיב, מול גן טיול.

שימש כגן ילדים במשך שנים ארוכות, לימים נהרס המבנה ובמקומו הוקם מבנה "בזק".

החלה בניית המושבה בת שלמה

התחלת מפעל המים

החלה העבודה להנחת הצינורות מ"בית המעין"

לאספקת מים שיידחפו, על ידי מנוע קיטור,

בצינור תת קרקעי מדופן, דרך האקוודוקט לבריכת בנימין,

שהוקמה מאוחר יותר ומשם יוזרמו ל "סבילים" במושבה.

הוקמה המושבה שפיה

במקום מתיישבים בוגרי הארבעייטר שוללה.

נפטרים רבים מפאת המצב הקשה

בבית העלמין בדרום המושבה החלו לקבור את הנפטרים ביניהם ילדים ותינוקות שנפטרו מהקדחת.

בקברים רבים נמחקו שמות הנקברים מפגעי הזמן.

במשך השנים הורחב בית העלמין.

תמונת מייסדי המושבה וחלוציה

1890

נרכשו אדמות ואדי שפיה ואום אל תות

נוסדה אגודת "הכנסת אורחים" ו"גמילות חסדים"

לטיפול ודאגה לאורחים המגיעים למושבה.

נחנך בית החולים

הוקמה נגריה ראשונה במושבה

ב- 1890 פתח יעקב וולף אשכנזי נגריה בחצר ביתו .

הציוד וכלי הנגרות נרכשו ע"י פקידות הברון.

יעקב וולף אשכנזי היה אז הנגר היהודי הראשון והיחיד באזור, שייצר עגלות ומרכבות .

1891

תזמורת המושבה

התקיימו לימודי זימרה ששימשו יסוד למקהלה ואחר כך לתזמורת המושבה.

הקמת בית טחנת הקמח

הקמת בית טחנת הקמח, המים מן הבאר הועברו בלחץ קיטור בצינורות לבריכת בנימין.

נערכות נטיעות כרמי ענבי יין

עקב מחלת הפילוקסרה, הרכיבו כנות אמריקאיות עם זמורות זנים מצרפת.

החלה בניית היקב

1892

הוקמה אגודת "עולי רגל"

האגודה תמכה בעולים לעיר הקודש בשלושת הרגלים.

יוצר היין הראשון ביקב

בציר ראשון במושבה

הסתיימה בניית היקב

בחודש אוגוסט 1892 הסתימה בניית היקב.

הוקם מלון הרשקוביץ

1893

נבנה בית המרקחת

חלק מהמבנה המקורי שימש למגורי המורה שבבו ומשפחתו

בשנים מאוחרות יותר שימש הבניין למגורי משפחות אחרות.

בימים אלו משמש לחנויות.

נבנה בית החרושת לזכוכית בטנטורה

בית החרושת הוקם לצורך ייצור בקבוקים ליין.

ביקור שני של הברון רוטשילד בארץ

1894

דר' הלל יפה התמנה לרופא המושבה

במושבה הוקם גם בית מרקחת , בשנה זו חיו במושבה רוקח וחובש.

נבנה בית הפקידות.

לימים שימש כבית הספר בקומת הקרקע ,

ולוועד המושבה ואולם ציבורי בקומה השנייה.

בנוסף שימש גם כמקום מושבו של הועד החקלאי.

היום הוא מוזיאון העליה הראשונה.

בית הספר עבר לבית הפקידות ונקרא בית הספר העממי

1895

הוקמה ספריה ציבורית לרווחת התושבים

הבניין שימש במשך שנים לפעילות תרבותית.

קיים עד היום ומשמש למשכ"ל (מרכז שיפור כישורי למידה).

1896

החלה בניית גדרות בחצרות האיכרים למניעת גניבות

צעירי המושבה

1897

מחלת הפילוקסרה פוגעת בכרמי ענבי היין

כדי להתמודד עם המחלה החלו להרכיב גפנים בכנה אמריקאית.

הוקמה "אגודת מכבים ונוטרי מנוחת המושבה זכרון יעקב"

מטרת האגודה: להיות שומרים ומכבי אש במושבה זכרון יעקב.

הוקם ה"דיפו"

הדפו הייתה חנות כלבו שנוסדה ע"י פקיד הברון בזכרון יעקב האדון בן שמואל (המכונה בן שימול) בשנות ה- 90 של המאה ה- 19.

הייתה זו חנות גדולה שהשתרעה על כל שטח בניין ה"ארבייטערשולע" לשעבר.

הדפו המחודש הועבר לאחר כמה שנים לבניין מול בית הכנסת ממזרח, בפינה הגובלת עם רח' המייסדים ורח' הנדיב, היום נמצאות בבניין זה חנויות שונות.

ב- 1926 הועבר כל שטח הדפו לקבוצת סוחרים שהתארגנו כקואופרטיב להפעלת הדפו, (השם שונה ל"בית מסחרי").

ביניהם האחים אריה ואברהם אברומוביץ, ישראל רוזנבוים,יוסף שומסקי ויהושע טוייבס.

1898

הרכבות שתילי גפן מקנה אמריקאית והרכב צרפתי.

חגיגות סיום נטיעות הגפנים המורכבות

נקדחה באר נזלה...

המים שימשו להשקיית נזלה, בשנה זו הותקנו צינורות וברזים בחצרות האיכרים.

מספר התושבים: 870

1899

ביקור בא כוח חברת יק"א

בחודש אוגוסט הגיע למושבה נציג חברת יק"א והודיע על השינויים העתידיים בניהול, בתמיכה ובהתנהלות החיים במושבה.

הוקמה קומונת הענבים.

ביקורו השלישי של הברון רוטשילד

בתאריך

30/1/1899 נערך ביקורו השלישי של הברון בזכרון יעקב.

ביקור קצר, בבית הספר וביקב .

בביקור בבית הכנסת נאם הברון בפני המתיישבים , שם הוזכר לראשונה מעבר המושבה

לטיפולה של יק"א.

בחירת וועד ראשון למושבה

נבחרו 13 חברים לוועד הראשון.

ניתן לראות בתמונה, שחסרות שתי תמונות של חברי הועד יצחק קופמן וא.וינטרוב,

שלא הצטלמו מטעמי דת.

1900

פרסום רשמי על מעבר המושבה לניהול יק"א

החלו להתגלות חילוקי דעות בין פקידי יק"א לחקלאים.

ביקור אשר גינזבורג: "אחד העם" מבקר במושבה

מבדיקת חילוקי הדעות והמצב במושבה, כתב את "על פרשת דרכים" מה שעורר חילוקי דעות נוספים.

בנוסף, בהשראת הביקור , כתב את "לא זו הדרך".

נציג חברת יק"א פריינטה הגיע לביקור במושבה

גם הוא מעורר מחלוקת עם התושבים שדוחים את התעמרות פקידות יק"א.

מספר משפחות עוזבות את היישוב.

הוקם מפעל לייצור סודה

ב- 1900 הקים יעקב וולף אשכנזי מפעל ליצור סודה .

הבקבוקים בהם מולאה הסודה, יוצרו בלונדון.

בשנת 1909 בנה יעקב וולף מפעל ליצור חלבה אף הוא בחצר ביתו.

1901

המשפחות שעשו שליחות לדורות.

חילוקי הדעות עם יק"א הלכו והתגברו , משפחות וצעירים רבים עזבו

את המושבה.

המשפחות שנשארו, נטעו שורשים , והקימו דור בנים בונים.

הוקם הוועד הגלילי

משלחת תושבים יצאה לפריס, מרדכי קרניאל היה נציג זכרון יעקב.

שנה זו היתה שנת מעבר קשה, הוועד הגלילי הוקם במטרה לאחד את כל המושבות

למו"מ משותף עם יק"א.

1902

פניית תושבים לעזרת הקונגרס הציוני

התושבים פונים לתיאודור הרצל בקונגרס הציוני לשם קבלת עזרה ובבקשה: "שייתן דעתו עלינו",

נציג תושבי המושבה היה מרדכי קרניאל.

בנוסף , פונים אל פריינטה, נציג יק"א, על מנת שימליץ על בקשותיהם בפני הנהלת יק"א.

בסוף אותה שנה, חתמו המתיישבים על הסכם עם יק"א.

1903

הוקמה בבניין בית הפקידות "הסתדרות המורים"

בזכרון יעקב באוגוסט 1903, התכנסו אנשי החינוך, המורים לאיגוד מקצועי,

אשר לימים הפך ל"הסתדרות המורים".

במסגרת הדיונים, היתה זו הפעם הראשונה שבה ניתנה זכות בחירה לנשים!

הוקם מלון גרף

לאחר שנסגר המלון שימש המבנה למספר עסקים במשך שנים.

כעבור זמן נהרס ונבנה בנין במקומו המשמש לחנויות ועסקים.

25/10/1903, נבנה בית הבד

בית הבד שהוקם במבנה טחנת הקמח החל לעבוד.

ויינשטיין הפעיל את המקום בנוסף, הקים במקום מפעל סיד.

"הכנסיה הראשונה" הוקמה בבית הפקידות בזכרון יעקב

באוגוסט 1903 התכנסה "הכנסיה הראשונה".

אסיפה זו הציבה שתי מטרות:

א. לארגן את הישוב היהודי בארץ להסתדרות כללית אחת

ב. להביע התנגדות לתכנית אוגנדה.

ה' אלול תרס"ג 28/8/1903 בעת שנוסדה "הכנסייה הראשונה "

הוקמה גבעת עדה

נרכשו אדמות בבורג' ובמראח , הוקמה גבעת עדה.

בני הדור השני עיבדו את הקרקעות מיום ראשון בבוקר, שהו במקום במשך כל השבוע

וחזרו לזכרון יעקב בערב שבת.

מגיפת כולירע פרצה בכפרים הערביים השכנים.

במושבה הועמדו שומרים למניעת כניסת זרים, מפיצי המחלה.

הקמת עתלית

10 איכרים מזכרון יעקב ובת שלמה עולים על הקרקע כדי לתפוס אותה, שלא תיחשב "מחלול".

בשנת 1903,

מתיישבי הקבע נשלחים מזכרון יעקב לעתלית.

1904

יתומי פרעות קישינב הגיעו לשפיה

היתומים שוכנו בשפיה והמוסד נקרא "קרית ספר".

1905

חנות "הדיפו" נסגרה

בבניין הדיפו במרכז המושבה, היה עוד לפני כן בניין בית הספר.

לאחר שנסגר הדיפו,

החלה פעילות מסחרית פרטית במושבה: שכללה את "בית מסחרי" - פעילות מזון, הלבשה ומוצרים שונים

ומאוחר יותר גם בתי קפה.

מגיפת בקר

פרצה במושבה מגיפה שתקפה את בהמות הבקר.

בקר רב מת וחלה פגיעה חמורה במגדלים, בכלכלה ובצריכה.

1906

הוקמה אגודת הלוואה וחיסכון זכרון יעקב

הוקמה אגודה לאשראי, הראשונה בארץ ישראל שנקראה "קופת הלוואה וחיסכון זכרון יעקב".

הוקמה "אגודת הכורמים המאוחדת של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב"

20/7/1906 הוקמה "אגודת הכורמים המאוחדת של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב",

שאיחדה את היקבים בזכרון יעקב וראשון לציון, היקבים הועברו על ידי הברון לאגודה.

מתחילה סלילת הכביש לכוון "ואדי מילח".

אהרן אהרנסון גילה בראש פינה את חיטת הבר

חיטת הבר, היא אם החיטה,

ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.

גילוי שהביא לאהרן פרסום רב בארץ ובעולם.

הגילוי של אהרנסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד.

עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת

ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר,

להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.

הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה

מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה .

התמונה צולמה ע"י נירה אפרתי- יושבת ראש מוזיאון ניל"י,

באפריל 2016, במסגרת סיור לראש פינה, ביום עיון בנושא "דגנים" בשיתוף עם מכון הדגנים של אוניברסיטת תל אביב

ובהשתתפות 25 מדענים מרחבי העולם.

1907

זכויות התושבים

וועד המושבה קיבל החלטה למתן זכויות מלאות לכל התושבים

הגרים בבתים פרטיים בזכרון יעקב

הגיע למושבה הרוקח יוסף משה ברונר

בית הרוקח היה בהצטלבות הרחובות הנדיב- ז'בוטינסקי,

בית המרקחת הותיק היה בתחילה במעלה הרחוב ליד בית שבבו,

עבר למקומו החדש ולאחר פטירת הרוקח יוסף ברונר, שימש בנו כרמלי ברונר כרוקח במושבה במשך.

בית המרקחת (הנראה בתמונה התחתונה) משמש כיום כפיצריה.

1908

קליטת פועלים יהודים בני העליה השניה

בין הפועלים היו דוד רמז ודוד בן גוריון.

מספר התושבים במושבה: 800.

הוקמה מקהלת זכרון יעקב

התחדשה תזמורת כלי הרוח

בשנה זו התחדשה תזמורת כלי הרוח של המושבה, בהנהלת בנימין ריבניקר.

הג'אבי - השוקת

הוקמה רשת מים מהמעיין שנקרא "עין אל קוסאב" , על שם הקנה שגדל באזור ,

לכוון השוקת ה"ג'אבי" להשקיית הבקר וגם להשקיית עוברי האורח.

האתר הפך ליעד לטיולים.

1909

הגעת הדיליג'נסים

כלי התחבורה היו עגלות שנבנו ע"י הטמפלרים מחיפה,

במשך הזמן נוספו גם דיליג'נסים.

1910

עיבוד אדמות בורג'- אל חאדג' אמין- מראח'

עיבוד האדמות נעשה ע"י צעירים וילדים בוגרי בית ספר עממי.

אהרון אהרנסון הקים את התחנה לניסיונות חקלאיים בעתלית

מטרות התחנה היו התאמה לתנאי הארץ ולכלכלתה של גידולים חקלאיים שונים ושיטות עיבוד מתקדמות.

כמו כן נוסו מכונות חקלאיות חדישות, נבחנו גידולי שדה רבים, טופחו גפנים ועצי פרי,

שוכללו שיטות השקיה, דישון והדברה, ועוד.

כאשר הוקם ארגון המחתרת ניל"י הפכה עתלית למרכז הפעילות של הארגון.

הבריטים הקימו קשר ימי קבוע בין מצרים לבין חוף עתלית: הספינה הבריטית "מנגם" פקדה את החוף לעתים מזומנות

ונטלה את המידע שאספו חברי ניל"י.

הוקם בית המרחץ

1911

וועד מושבה חדש נבחר, כולו מבני הדור השני

צעירי המושבה נקראו לעבודה בשרות הצבא התורכי.

הצו יצא בתאריך 9.11.1911

חלק מהצעירים הוצבו בבלקן בזמן המלחמה הבלקנית.

הוקמה לשכת בני ברית בזכרון יעקב

לשכה רביעית בארץ ישראל אחרי ירושלים, צפת ויפו.

מספרה 689 במניין הלשכות, שנקראה על שם אדולף קראוז, הנשיא הגדול של אגודת בני ברית בעולם.

הנשיא הנבחר היה זכריה שפירא.

מאוחר יותר הוקמה לשכת בנות ברית.

1912

נבנה בית לנגה

מיכאל לנגה ואשתו ניטה לבית בנטוויץ בנו את ביתם על גבעה מערבית למושבה.

עליית יהודי תימן

בתחילת שנת 1912 הגיעו למושבה עולים יהודים מתימן

בעקבות הקול הקורא של יבניאלי.

צעירי המושבה דור שני

נחתמו חוזים נוספים בין יק"א והאיכרים

הסתיימה בניית בתי המגורים מאבן ברחוב האיכרים.

בצילום רחוב האיכרים שלימים הפך לרחוב המייסדים ולמידרחוב.

1913

נקנו אדמות "אום אל-עאלק", "שוני" ו"בריקי"

כתוצאה מרכישת קרקעות אלו נוצר רצף עם הקרקעות ב"בורג'".

חלק מהקרקעות נמסרו לקבוצת צעירים מה"גדעונים" בני הדור השני.

נשף במושבה

בחנוכה מלאו 31 שנים להעפלת החלוצים.

לרגל המאורע נערך נשף לכל התושבים ע"י הגדעונים במלון גרף.

מסע הרבנים

הרבנים ביקרו גם בזכרון יעקב.

במהלך הביקור הגיעו אל בית הכנסת ושם ביקשו לשנות את מיקום הבימה

(שנבנתה ע"י הטמפלרים, ומוקמו על ידם במתכונת נוצרית) .

לאחר מכן הבימה הועברה למרכז האולם.

הוקמה אגודת "הגדעונים"

הצעירים בני הדור השני שהתגייסו לעבודה ולטיפוח המושבה.

נקנו אדמות "אום אל עלאק" , “שוני" ו"בריקי" וכתוצאה מכך נוצר רצף עם הקרקעות ב"בורג'".

חלק מהקרקעות נמסרו לקבוצת צעירים מ"הגדעונים" בני הדור השני.

1914

הוקמה אגודת ספורט "התקווה"

22/12/14 הוקמה אגודת הספורט, אגודת התעמלות בשם "התקווה", שלימים הצטרפה למכבי ארץ ישראל.

רשימת חברי האגודה:

מנחם כהן, משה בונשטיין, יצחק ליבוביץ, אהרון הרשקוביץ, דב הרשקוביץ, בנימין וילדר, יצחק שכטר, משה שוישה,

יוסף קופרמן, חיים בונשטיין, יצחק אשכנזי, משה שבלנסקי, מאיר גולדשטיין, אדם קופמן, יצחק ברונשטיין, מרדכי שפירא,

אלימלך הרשקוביץ, צבי אפלבוים, ישראל אריזון.

(מתוך ספר הקופה והפרוטוקולים).

7/1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה.

צעירים מהמושבה גויסו לצבא הטורקי .

השלטונות הטורקים החרימו ציוד, בהמות, יבולים והטילו איסורים שונים. אימת מוות נפלה על הציבור.

ראש ועד המושבה, ישראל יהודה ניידרמן , הוא זה שניווט את חיי המושבה בתקופה קשה זו.

משפחות נוספות מקרב עולי יהודי תימן, מגיעות למושבה

הוקם סניף דואר תורכי

ביקור מורגנטאו במושבה

בתאריך 12.4.1914, מבקר במושבה ציר ארה"ב בקושטא מורגנטאו.

מביע את התרשמותו מהיישוב היהודי בארץ ישראל.

פעילות הספורט במושבה

עם הקמת אגודת הספורט "התקווה" החלו להתקיים במושבה

משחקי כדורגל.

בתמונה משנות ה-50, נמצאים בני הדור השני, שחקני העבר וביניהם יוסק'ה לנדסברג,

שעלה לארץ בשנת 1948.

1915

הוקמה אגודת "חובבי זכרון"

אגודת "חובבי זכרון" מנתה

11 צעירים בני 17, שהתארגנו על מנת לקיים אגודת בטחון ורכישת נשק.

התקנות, כפי שהן מופיעות בחוברת הפרוטוקולים של האגודה:

על פי דעות כל החברים נקראת אגודתנו בשם "חובבי זכרון"

א. מטרתה- לאחד לפתח את גוף ורוח החברים.

ב. התשלום - שני בשליק לחבר

ג. תקנות הנשק- כל חבר וחבר צריך לקנות רובה

ד. חבר בנסעו ממקומו ישאר נשקו באגודה

ה. צריך להמצא אצל כל חבר וחבר לא פחות מ 25 כדור

ו. צריך להמצא באגודה לא פחות ממאתיים כדור.

הוקם ארגון "ניל"י"

ארגון ניל"י הוקם על ידי אהרון אהרונסון, אבשלום פיינברג ואלכסנדר אהרונסון.

פעל בעת מלחמת העולם הראשונה ביצירת קשר ופעילות עם הצבא הבריטי לשחרור

ארץ ישראל מהשלטון התורכי.

1916

מוקם מועדון תרבות במושבה

12/4/1916 ועד המושבה נענה לבקשת צעירי המושבה, בני הדור השני להקים מועדון תרבות.

נחילי ארבה הגיעו והשמידו שדות ויבולים.

המצב הכלכלי במושבה קשה.

בימים אלו נעזרו בתמיכות מחו"ל, צעירי המושבה עבדו בעבודות שונות עבור הטורקים.

איום מצד הקאימקם הטורקי

הקאימקם כינס את כל הגברים בבית הכנסת ואיים עליהם שאם לא יסגירו את אנשי מחתרת ניל"י, ייעשה להם כפי שנעשה

לעם הארמני.

1917

גירוש יהודי יפו- תל אביב

הטורקים גירשו את יהודי יפו- תל אביב , חלקם הגיע לזכרון יעקב והתאכסן בחצרות האיכרים ובמרתפי היקב.

אוכלוסיית המושבה הכפילה את עצמה.

נתפסו אנשי ניל"י

אוקטובר 1917- נתפסו אנשי ניל"י.

בדצמבר 1917 נתלו נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי בדמשק

9/10/1917 שרה אהרונסון שנתפסה ועונתה על ידי הטורקים, איבדה את עצמה לדעת.

הצהרת בלפור ניתנה בתאריך 2.11.2017

הצבא התורכי נמצא במושבה, ממשיך בגזל ומתכוון לשרוף את המושבה

ישראל יהודה ניידרמן, מוכתר המושבה, מצליח לבטל את רוע הגזירה.

1918

הצבא התורכי החליט לפתוח בית חולים במבנה בית הפקידות, בית העם

מתוך זכרונותיו של יעקב (ינקו) אפשטיין.

הצבא הבריטי מתחיל בכיבוש הארץ, דוידסקו מצטרף ומגיע עימם עד דמשק

אלכסנדר אהרנסון מקבל אות הצטיינות מהצבא הבריטי.

חברי ניל"י שהיו אסורים ב"חאן עלי באשה" השתחררו וחזרו למושבה.

הוקמה משטרה יהודית במושבה

בתאריך כ"ב במרחשוון התרע"ט, 28.10.1918 הוקמה

משטרה יהודית במושבה.

צילום: השוטר אדם קופמן.

במושבה נראים יותר ויותר כלי תחבורה ממונעים

1919

אהרון אהרנסון נהרג בתאונת מטוס מעל לתעלת למאנש

הוקמה תחנת הרכבת

1920

יוסף קופרמן מונה למפקד משטרת זכרון יעקב

יוסף קופרמן, יליד המושבה, דור שני למייסדים מונה למפקד משטרת זכרון יעקב.

המשטרה גדלה וכללה 20 שוטרים יהודים וערבים.

הקמת "חובבי הבמה העברית"

יוסף דוידסקו התקבל לעבוד במשטרה הבריטית CID.

הוקם בית משפט שלום בזכרון יעקב

בית המשפט שכן במבנה של מלון גרף.

דלק במושבה

הדלק נמכר ברחוב ע"י שטרנברג, או אצל לרנר בזכרון העתיקה.

תחנה ראשונה הוקמה בשד' ניל"י (עדיין ממוקמת באותו המקום) בשנת 1952 ונוהלה ע"י דוד שטרנברג.

1921

נוסדה הסתדרות "בני בנימין"

בהשראת "הגידעונים" סיסמתם "לבנות את החרב ולשמור על הקיים".

1922

נוסדה המושבה בנימינה

חלק מתושביה הם ממשפחות המייסדים של זכרון יעקב.

ועד המושבה החליט על התאזרחות.

עם תחילת המנדט הבריטי, החליט ועד המושבה על התאזרחות

כל התושבים בעלי הבתים במושבה.

התושבים קיבלו תעודות זהות פלשתינה / א"י .

החל המנדט הבריטי על ארץ ישראל

הארוע נחגג בבית העם,

בקומה השניה של בית הפקידות.

1923

נוסד "ארגון שומרים עברי בארץ ישראל" בזכרון יעקב.

1924

החל ייבוש ביצות כבארה

פועלים יהודים מבני העלייה השנייה והשלישית נטלו חלק בייבוש ביצות הכבארה

בין הפועלים נכללים דוד רמז ודוד בן גוריון

הוקמה תנועת הנוער "מכבי צעיר"

על ידי המורה בצראווי.

הוקם סניף הנוער העובד והלומד

החלו בסלילת כבישים במושבה

פיק"א מחלקת את הרכוש הציבורי

נפתח "ראינוע" במלון גרף

1925

מספר התושבים במושבה: 1200

ביקורו החמישי של הברון

הברון רוטשילד בזמן ביקורו במושבה, נטע עץ זית בגן טיול.

בתקופה זו כונתה זכרון יעקב "פריז הקטנה".

הנדיב ביקר במושבה ובבנימינה, התרשם מקו הרכבת והביע את הערכתו

להתפתחות המושבות.

הנציב העליון הרברט סמואל ביקר במושבה ובשפיה

הנציב ביקר בשפיה לאחר מכן נערכה לו מסיבת פרידה במושבה.

1926

הוקמה "הפועל" זכרון יעקב

התקיים בתל אביב יריד, בהשתתפות חקלאי המושבה ותוצרתם

התאטרון העברי התארח והופיע בבית מלון גרף.

1927

רעידת אדמה פקדה את הארץ

מזכרון יעקב נשלחה עזרה ליהודי ירושלים

משפחות ספרדיות הגיעו למושבה

הצטרפו למשפחות הספרדיות שכבר חיו במושבה מזה שנים רבות.

בית הכנסת הספרדי שכן בימים ההם במבנה הארבעייטר שוללה בצידו הדרומי.

ביקור המושל האנגלי הרברט פלומר במושבה

בתמונה: מנהל בית הספר קלר ותלמידיו מחכים לקבל את פני הנציב פלומר.

הוקם קיוסק במושבה ע"י יוסף פסטר

לאחר מכן החלו להפתח קיוסקים נוספים במושבה.

1928

נפתח קולנוע "נוף"

על ידי יוסף אורלינסקי בשדרות ניל"י,

תיאטרון "הבימה" הגיע והופיע במושבה.

בתמונה העליונה: שד' ניל"י לפני סלילת הכביש, הקולנוע הוקם מצד ימין, מתחת לשטח המגודר.

1929

הפרעות בחברון

בשנת 1929 פרצו המאורעות בחברון. רב המושבה אברהם הכהן אורלנסקי ובני משפחתו נרצחו בפרעות.

הבת מינה אורלנסקי ניצלת.

ועידת בני ברית ארצית במושבה

משרדי וועד המושבה והוועד החקלאי הופרדו.

פועלים יהודים מפקיעין הגיעו לעבוד בבציר הענבים וביקב

שופט בית משפט העליון של ארה"ב, לואיס ד.ברנדייס , ביקר במושבה

נבחר וועד מושבה חדש. היו"ר: דוד שטרנברג.

הנציב העליון סיר ג'והן צ'נסלור ביקר בזכרון יעקב

1930

אגודה כפרית חקלאית למען השלום בין תושבי ארץ ישראל.

הוועדה הוקמה ביוזמת וועד המושבה זכרון יעקב,

בשיתוף נציגי הכפרים הערביים באזור ונציגי זכרון יעקב,

חדרה ובנימינה בענייני מיסוי חקלאי.

הוקם בית קפה ומסעדה של כהן בשם "רפול"

מסעדת "רפול" היתה לרגלי ההר, מערבית למושבה לימים על כביש 4.

המסעדה היתה פונדק הדרכים הראשון בארץ ישראל.

1931

מספר התושבים במושבה: 1429

הרב עזריאלי מונה לרב המושבה

יקותיאל עזריאלי (קושילבסקי) נשא לאישה את מינה אורלנסקי ומונה לרב המושבה

(שניהם מניצולי פרעות חברון).

1932

המכביה הראשונה

אגודת מכבי זכרון יעקב השתתפה במכביה הראשונה, טכס היציאה למכביה התקיים בחזית בית הכנסת.

המכביה הראשונה נקראה גם "מכביית הסוס הלבן", זו היתה המכביה היחידה

בה השתתפו פרשים מזכרון יעקב.

1933

נפתח קולנוע "השומרון"

ע"י יהודה בונשטיין ברחוב הברושים.

פעילות בית הקולנוע נמשכה שנים רבות, כולל הופעות תיאטרון, חגיגות סיום בית הספר.

כיום המבנה משמש למרכז אמנויות.

חגיגות סיום מחזורי בית הספר העממי.

חגיגות הסיום והצגות הבוגרים נערכו במשך שנים רבות בבית הקולנוע "שומרון" בנוכחות ההורים ורוב עם

שנפתח בשנה זו.

עליית יהודי גרמניה

"עליית הייקים" לארץ ישראל ולזכרון יעקב נמשכת לאורך שנות ה-30. מתקופת עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

1934

חובר החשמל לכל המושבה

הברון רוטשילד נפטר ב כ"ד חשוון תרצ"ה

מאז ועד ימינו, מתפללים בשלושת הרגלים, בבית הכנסת "אהל יעקב" - תפילת יזכור לנשמתו .

פלוגת בית"ר הגיעה למושבה לעבודה ושמירה

כותב אברהם דרורי מהנהגת בית"ר: "...של הראשון במקבלי הביתרי"ם הירוקים בבואם

למושבה, לא ללינת לילה אלא לשליחותם החלוצית... לא חלפה אלא שנה והינה פרצו המאורעות הפך

לנו אדם מידיד- לאח לנשק..."

1935

הוקם סניף "ויצו" במושבה.

אגודת מכבי זכרון יעקב השתתפה במכביה השנייה

הוקם פנסיון "דורה שוורץ"

בית החלמה צמחוני.

בהשתתפות תושבי המושבה והביתרי"ם שהגיעו למושבה לעבודה ושמירה.

וועד המושבה בשנת 1935

החלו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

שלטון הכנופיות הרים ראש,

נעשו מעשי חבלה, הצתת שדות, עקירת גפנים.

במהלך שנות המאורעות נרצחו תושבים ושומרים:

נחום וייספיש,

צבי שיבר,

דב בן יוסף,

מאיר לייזרוביץ',

שמעון צ'ורקי,

מנשה ברונשטיין.

זכרם לברכה.

חגיגות הבציר בחצר היקב

החגיגות ברוב עם תושבים ובני ביתם והביתרי"ם

שהגיעו לשמירה ולעבודה.

הוועד החקלאי הוקם בנפרד מוועד המושבה

1936

נעשה הסדר לרישום הבעלות על הקרקעות

אבא שכטר מונה ליו"ר "ועד המושבה"

1937

הוקמה תחנת אגד בבניין וילדר

האוטובוסים הציבוריים שהופעלו על ידי משפחות מזרחי וכהן, התאחדו עם אגד

הוקם סניף מגן דוד אדום

צעירי "בני עקיבא" מגיעים לעבוד בבציר

אגודת מכבי מתבקשת לפנות את מועדון מכבי

המועדון המשיך לשמש את מכבי שנים רבות עד שהמבנה נהרס ונבנה בית מכבי חדש

1938

הוקם קיבוץ "המצפן" בתל צור ע"י חברי בית"ר.

לימים, חברי בית"ר שנקלטו בזכרון יעקב הקימו את נחלת ז'בוטינסקי.

נחנך "בית דניאל"

מרכז חינוך לחיים מוזיקליים ובית מרגוע למוזיקאים

נבנתה תחנת משטרה חדשה

במערב המושבה

הוקם קיבוץ "מעין צבי"

הוקם כיישוב חומה ומגדל , על ידי חברי המכבי הצעיר שעלו בשנת 1935 מגרמניה.

הקיבוץ ע"ש צבי (הנרי) פרנק שהיה פעיל ציוני, מראשי יק"א, שרכשה את אדמות הקיבוץ.

הוקמה בריכת המים ליד הגורן

1939

נערכו הפגנות במושבה נגד הספר הלבן

הפגנות כנגד הספר הלבן נערכו בכל רחבי הארץ וגם בזכרון יעקב

1940

החל לפעול בית הספר "תלמוד תורה" בשכונת התימנים

גפירים מקומיים גוייסו לעזרת המשטרה

1941

החלטת ועד המושבה על גיוס צעירים לצבא הבריטי

צעירי המושבה ו"מכבי" התנדבו לצבא הבריטי

1942

הוקמה תזמורת כלי הנשיפה של מכבי זכרון

שנקראו אז "כלי הרוח".

באותה השנה כבר נערכה הופעת הבכורה של תזמורת מכבי

חגיגות ה-60 למושבה

1943

משחקים כדורגל

התקיימו משחקי כדורגל בין מכבי זכרון יעקב וקבוצות של חיילים אנגלים מהמחנות שבסביבה.

ברקע נראה קולנוע השומרון מימין, משמאל- בית מגורים.

1945

יוסף דוידסקו נורה למוות בביתו ברחוב הנדיב

היה תושב זכרון יעקב ואיש ניל"י, היה שותף לשחרור אסירי ניל"י.

שירת בצבא הבריטי בעת מלחמת העולם השניה

והשתתף בהובלת הצבא עד דמשק.

קיבל אות הצטיינות של הצבא הבריטי.

נרצח בתאריך 21 באוגוסט 1945.

בתמונה בית המשפחה שהוסב למבנה עסקי כעבור שנים.

הוקמה לשכת בנות ברית "לשכת שרה"

הוקמה הפועל זכרון יעקב

1946

מכבי זכרון יעקב משתתפת בכנס השמיני של מכבי ארץ ישראל בתל אביב

היציאה לכנס היתה מחזית בית הכנסת בהשתתפות כל חברי מכבי.

הוקמה "שכונת יעקב"

על שמו של יעקב אפשטיין ממייסדי המושבה.

מתחילה עליית יהדות אירופה

עליית שורדי השואה מביאה עימה מניצולי יהדות אירופה גם בשנים שלאחר קום המדינה.

עוד מגיעים למושבה בשנת 1946, עולים יהודים מסוריה.

1947

הוקמו שכונות "נווה עובד" ושכונת "הגורן"

לימים שונה שם שכונת נווה עובד ל"נווה רמז".

נפתח בית קפה "קפה להם"

ע"י אברהם להם

1948

צעירי המושבה החלו להתגייס לצה"ל

הוקם מלון וילדר במרכז המושבה

המלון הוקם בקומה השניה.

בקומת הקרקע, היתה בזמנו תחנת אגד, בתי עסק, בית קפה להם וחנויות הלבשה.

מספר התושבים במושבה: 1936

יעקב ינקו אפשטיין מנהל שיחות עם נציגי הכפרים הערביים באזור

מטרת השיחות לשכנעם לא לעזוב את הכפרים, רק ה כפר פראדיס קיבלו את הצעתו.

מטוסים סוריים הפילו פצצות על המושבה.

שתי פצצות נפלו בחצרות בתיהם של זלמן שפירא ואריה סמסונוב,

ילדים ששיחקו בחצר של שפירא ליוו אורח לחצר של השכן

ותינוקות שישנו בשני הבתים לא נפגעו מטיח שנפל מהקיר עד למיטותיהם.

1949

עליית יהודי תורכיה ולוב למושבה

1950

"העליה ההמונית" גם לזכרון יעקב

בשנה זו מגיעים למושבה עולי יהדות מרוקו.

יהודי מרוקו מגיעים בשלושה גלים: 1950, 1956, 1960.

"עמנואל"- בית חרושת לייצור שוקולד

הוקם ע"י הילדה ועמנואל טרוסקנוב,

במבנה של מלון גרף הישן.

בני הזוג טרוסקנוב היו ניצולי שואה ללא ילדים,

שהביאו עימם את הידע והאהבה לשוקולד.

מכל הארץ הגיעו למושבה כדי לקנות את הפרלינים

המשובחים, שכמוהם לא נראו אז בארץ.

מספר התושבים במושבה כ-2500

הוקמה מאפייה קואופרטיבית בשם "שומרון"

בסמטה שמאחורי מלון הרשקוביץ לשעבר.

הוקמה מעברה בזכרון יעקב.

במשך השנתיים הראשונות התגוררו תושבי השכונה באוהלים.

לימים נבנתה במקום שכונת "שיכון דרום",

לאחר מספר שנים, שונה שמה ל"נווה שרת".

אבא שכטר נבחר לכהן כראש המועצה הראשון

משרד הפנים אישר למושבה מעמד של מועצה מקומית.

אבא שכטר, דור שני למייסדי המושבה, שכיהן כיו"ר ועד המושבה,

נבחר לראש המועצה הראשון.

כיהן בתפקידו עד שנת 1953.

הוקם "שיכון צפון"

בשכונה התגוררו עולים חדשים בעיקר מקרב עולי תורכיה

תחילת תקופת "הצנע"

כל הפעילות הכלכלית, ציוד, מוצרי מזון וצריכה מתנהל על ידי משרד המסחר והתעשיה, כל ההזמנות והפעילות התנהלו על ידי המועצה המקומית.

1951

דוד רמז נפטר ונקבר בזכרון יעקב.

הוקם בית הבראה "בית רמז" ונקרא על שמו

שלג בזכרון יעקב

חורף קר במיוחד 1950-1951.

המושבה התכסתה בשלג לבן.

הוקם במושבה בית חרושת לקרח

הוקם ע"י משפחת בירגר.

הוקמה שכונת "שיכון דרום"

לימים שונה שמה לשכונת "נווה שרת".

עליית יהודי עירק וכורדיסטאן.

1952

הקמת מפעלי ח"ן

מפעלי ח"ן- חומרי נפץ, סיפקו תעסוקה ופרנסה לרבים מתושבי המושבה.

חגיגות היין

נשף חגיגות היין התקיים בחצר לנגה. זיוה שפיר נבחרה ל"מלכת היין”.

חגיגות 70 שנים למושבה

חגיגות 70 שנה למושבה נחגגו בריקודים ובמופע במורדות הגבעה לכיוון עמק הנחשים

הוא ואדי מילך ובנוכחותו של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון.

בנוסף כללו החגיגות גם מופעים של בני המושבה.

הוקם בית הכנסת "בית שם" בשכונת התימנים ולאחר מכן הוקם בית הכנסת "תפארת בחורים"

בשכונת התימנים

1953

נוסדה אגודת "נאמני אגודת מכבי זכרון יעקב"

נפתח בית ספר ניל"י

בית ספר חדש נבנה על גבעת אורנים במערב המושבה, מתרומת רבקה אהרונסון.

שם בית הספר הוסב מ:"בית הספר העממי" ל: בית ספר" ניל"י”.

דר' רפפורט הוא ראש המועצה

דר' רפפורט החליף את אבא שכטר ושימש כמ"מ ראש המועצה למשך מספר חודשים,

עד הבחירות של 1954.

נוסד "בית התלמיד"

לאחר המעבר של בית הספר העממי מבית הפקידות לבית ספר ניל"י,

הוקם בבניין מועדון לנוער "בית התלמיד".

חלב ונפט לא הולכים ביחד

בתקופת הצנע, דר' רפפורט, ראש המועצה, מקפיד על הגיינה ובריאות הציבור.

חוגגים יובל להקמת "הסתדרות המורים" בגן טיול.

1954

נקבעו שמות לרחובות המושבה

מספר התושבים כ-4000

צבי ברונשטיין ראש המועצה

צבי ברונשטיין, דור שני למייסדים נבחר לכהן כראש המועצה.

כיהן בתפקידו עד שנת 1959.

קידוח נפט במושבה

נערך קידוח במטרה למצוא נפט באזור שכונת הגורן

הבאת הברון רוטשילד ורעייתו לקבורה ברמת הנדיב

נפתח גן הנדיב ברמת הנדיב, ארונותיהם של הברון רוטשילד ורעייתו עדה

מועלים מצרפת ומובאים לקבורה בגן, כעשרים שנים לאחר מותם.

מסע ההלוויה יצא מרחבת בית הכנסת.

1955

שטח אדמה ל"מכבי"

המועצה המקומית החכירה שטח אדמה ל"מכבי" לבניית מועדון ומחכירה את המגרש ל- 99 שנים.

הוקם מועדון "רוטרי"

הסניף חבר ברוטרי הבינלאומי נרשם כאזור 249 , הנשיא הראשון היה כרמלי ברונר.

המועדון ממשיך לתפקד עד ימינו אלה.

מספר התושבים במושבה: כ-4000.

משאית ראשונה לפינוי אשפה במושבה

הנהג הראשון: יונה גורגה

נהרס בניין הארבעייטר שוללה

המבנה המקורי היה בנוי עד למחצית רחוב הנשיא, בצד זה

היה ממוקם בית הכנסת הספרדי ובהמשך חנות, מועדון מכבי, מועצת הפועלים

ובית מגורים.

כעבור שנים נבנה מבנה חדש שכלל

את בנק לאומי (המנהל היה אפרים גולדברג), חנויות ומאוחר יותר קולנוע קייצי בקומה שניה.

1956

הוקם הועד למען החייל

עליית יהודי טוניס

נבנה בית ההסתדרות

ברחוב הרצל פינת הברושים, צמוד לגן טיול.

בקומת הקרקע היה בית קולנוע ומאחורי המבנה היו מגרשי ספורט.

אחרי שנים, נהרס המבנה ונבנה אחר במקומו,

שכולל את קופת חולים מכבי שרותי בריאות ודירות מגורים.

פתיחת מוזיאון ניל"י

בבית המשפחה, משפחת אהרונסון.

הבניין כולל גם את אוסף הצמחים של אהרון אהרנסון,

יש בו אולם להקרנת סרט תולדות ניל"י והמוזיאון,

לפני שנים אחרונות נפתחה לקהל גם המנהרה התת קרקעית .

1957

הוקמה אנדרטת "יד לבנים"

תזמורת כלי הנשיפה של מכבי צעיר זכרון יעקב זכתה בגביע

על השתתפותה במחנה ארצי.

ג'יימס רוטשילד, בנו של הברון, העביר את היקב לבעלות אגודת הכורמים.

1958

עליית יהודי איראן (פרס)

נפתח סניף "בנק לאומי"

הסניף הראשון נפתח בתאריך 28/12/1958,

היה ממוקם בבית אברהם אברמוביץ ברחוב הרצל.

המנהל הראשון: אפרים גולדברג.

לאחר מספר שנים הבנק עבר למבנה הארבעייטר שוללה המקורי, שנהרס ונבנה במקומו

קולנוע הקיץ ועוד עסקים שונים.

נחנך בית הכנסת "היכל רפאל"

בתאריך

12/7/1958 נערכה חנוכת בית הכנסת הספרדי: "היכל רפאל"

נמסר אמבולנס לתחנת מגן דוד אדום

1959

הוקם פנסיון "גפניאל"

נהרס המבנה בפינת רחוב המייסדים/הנדיב

המבנה שימש בעבר כתחנת משטרה, בית דואר, מרכזית טלפונים, וקפה ברזילי .

במקומו נבנה בניין מגורים בן שלוש קומות, שכלל את בנק הפועלים, דירות מגורים,

ובמבנה נוסף, סניף הדואר.

1960

ניטעה חורשת "יד למייסדים"

במורד הדרך לכוון בנימינה.

יעקב לוי, ראש המועצה

יעקב לוי, שעלה כילד עם עולי יהדות תימן, נבחר לכהן כראש המועצה!

כיהן בתפקידו עד לשנת 1975.

נפתח סניף "בנק הפועלים"

המנהל הראשון: אשר חיימוביץ.

כעבור שנים, סניף הבנק עבר למבנה אחר ברחוב המייסדים,

במקומו הוקמו עסקים שונים.

התמונה העליונה באדיבות יוסי טל ונועה קאלו

נבנה ונפתח סניף דואר

בבית שנבנה במקום הבניין שכלל את הדואר הישן והמשטרה.

1961

פעילות "הפועל" צוברת תאוצה.

נפתחת פעילות בענפי ספורט שונים ובהם ספורט חדש וייחודי: גלגלי הענק.

1962

נבנו בתי ספר בשיכון הדרומי

בי"ס ממלכתי על שם דוד רמז ובי"ס ממלכתי דתי בשם "הרואה" הוקמו

בשכונת נווה שרת (שיכון דרומי).

הוקמה תחנה לכיבוי אש

הנהגים הראשונים של מכבי האש היו: יוסף לוי חברוני ובנו שמואל לוי חברוני.

חגיגות 80 שנים להקמת המושבה

שנה זו זכתה לכינוי "שנת הראשונים" ובמסגרתה נערכו ארועים שונים ומגוונים.

1963

קבלת פנים לאבות ההתיישבות בנוכחות הנשיא שניאור זלמן שזר

יובל להתאחדות האיכרים

בתאריך 13/8/1963 התקיימו חגיגות שנת הראשונים לרגל יובל להתאחדות האיכרים בהשתתפות הנשיא זלמן שזר

צעירים גרמנים הגיעו למושבה לקניית נכסים

נרכש בית הארחה "בית צרפתה",

התחלת הגעת חברי הקהילה הגרמנית למושבה ע"י אמה ברגר.

1964

החל פינוי שיכון צפוני

התושבים עברו לגור בשכונת "רמת צבי".

נפתח סניף האגודה למלחמה בסרטן

הוקמה וקודשה לשכת בנות ברית "לשכת שרה"

בני הדור השני תרמו את אדמת הגורן לשם הקמת "יד למייסדים".

1965

בתי הספר משיכון דרום אוחדו עם בתי הספר במושבה

ראש הממשלה במושבה

לוי אשכול ראש הממשלה ושר הביטחון ביקר במושבה.embed'>

1966

בית הספר יעבץ עבר דירה

לאחר שבית הספר שכן במבנה בית הפקידות (מוזיאון העליה הראשונה היום),

הוא עבר לבניין החדש ברחוב המייסדים, שנבנה לאחר שנהרס מבנה בית החולים,

בנוסף, במקום הוקם גל-עד המציין את בית החולים.

בית המרחץ החדש והמקווה נחנכו ברחוב המייסדים.

1967

הוקמה שכונת "רמת צבי"

הועברו אל השכונה החדשה, תושבי שיכון צפוני שפונו מהבתים הישנים.

הוקם מרכז "בית אל" של הקהילה הגרמנית.

מרכז הקהילה כולל מבני מגורים, מבנים ציבוריים ומפעלי תעשייה.

הקהילה משתלבת בחיי המושבה.

1968

מלכת היין הזכרונית

נשף מפואר התקיים בחצר היקב , שכלל את בחירתה של "מלכת היין"

הוקמה אנדרטת "יד למייסדים"

לכבוד החלוצים הראשונים שיסדו את המושבה זכרון יעקב ובנותיה שפיה ובת שלמה.

נבנה בית הבראה "מבטחים" .

המתכנן והארכיטקט יעקב רכטר, קיבל את פרס ישראל לאדריכלות עבור התכנון של בניין מבטחים.

דואר ישראל הפיק בול דואר מיוחד לכבוד האירוע.

כעבור שנים נמכר בית ההבראה והוקם מלון "אלמא".

נוסד מרכז לחינוך תורני

המרכז הוקם ע"י הרב שלום מאיר יונגרמן והוקמה שכונת המגורים "חזון איש".

הופק בול דואר לרגל חנוכת בית הבראה "מבטחים"

ביקור הנשיא שזר במושבה

1969

בני הדור השני ליד אנדרטת "יד למייסדים"

1970

"הפועל" זכרון יעקב בכדורגל, עולה לליגה א'.

1971

הוקמה החווה החקלאית "ערוגות רבקה"

ללימודי טבע וחקלאות על שמה של רבקה אהרונסון.

נוסדה פניממית "רננים"

הוקמה חטיבת ביניים בבית ספר אורט השומרון בבנימינה

בחטיבה למדו תלמידי זכרון יעקב ובנימינה.

הוקמה תחנת אגד

בכניסה הדרומית דאז למושבה.

על הקרקע שהיתה בעבר הגורן ההיסטורית.

1972

הופק מטבע מיוחד לזכרון יעקב במלאות לה 90 שנה.

המועצה המקומית פירסמה בעיתונות הארצית תגובה לכתבות שעיוותו את פני המושבה.

בכלי התקשורת הארצית פורסמו כתבות המסלפות ומעוותות את המושבה זכרון יעקב, תושביה וההיסטוריה שלה.

בנוסף לתגובת המועצה המקומית, התפרסמו תגובות בעיתונות של עיתונאים ביניהם : הדה בושס ותגובות

של מספר תושבים ביניהם שלמה הלפרין.

מספר התושבים במושבה כ-4300.

1973

הוקם מרכז ספורט ומתנ"ס

המתנ"ס עבר לימים למבנה חדש דרומית למבנה המקורי: כיום- מתנ"ס זמארין.

המבנה המקורי הפך לאולם ספורט ומשמש את אגודת "הפועל" זכרון יעקב.

1974

הטקס הרשמי לפתיחת "ערוגות רבקה"

1975

ישי שיבובסקי נבחר לראש המועצה המקומית.

ישי שיבובסקי כיהן בתפקידו עד לשנת 2003!

1976

הספריה הציבורית נקראת על שמו של יעקב לוי ז"ל.

יעקב לוי שימש כראש מועצה כ-16 שנים, שנה לאחר פטירתו נקראה הספריה על שמו.

לאחר שנים, הספריה על שמו, עברה למבנה חדש ליד "פסגת זכרון".

המבנה הוסב לשימוש משכ"ל, ומשמש כך עד היום.

1978

הוקמה מקהלת "רון זכרון"

לרגל 30 שנים להקמת המדינה ו-95 שנים לזכרון יעקב

חגיגות יום העצמאות ה-30 למדינת ישראל.

ביום העצמאות, ה- 30 למדינה, נערך מופע במדרון מול היקב ובו סיפור תולדות המושבה מאז יסודה, העליה לקרקע, ביקור הברון עם דיליג'אנס, בציר הענבים, היקב, ועוד. המופע נערך על ידי צעירי המושבה. כתב וביים בני פורת.

1979

כנס הכרת תרבות הראשונים

האגף לתרבות ואומנויות במשרד החינוך קיים בבית לנגה,

כנס הכרה בתרבות הראשונים.

1980

מספר התושבים במושבה כ-4770

בחירת "איש השנה" ע"י רוטרי

ביוזמת מועדון רוטרי, הוחלט להעניק , בכל שנה, את אות "איש השנה",

לתושב המושבה על תרומתו והתנדבותו למען הציבור והקהילה.

מסמך זה, מתוך סיכום פעילות רוטרי מאז הקמתו ב-1955 ושנים רבות לאחר מכן.

לימים, הוקם פרויקט "יקיר זכרון יעקב" בהשראת "איש השנה".

1982

מספר התושבים במושבה: 5242.

100 שנים לזכרון יעקב

חגיגות מאה שנים למושבה נחגגו בזכרון יעקב במספר ארועים:

התקיים כנס ומפגש בוגרי בית הספר העממי משנתונים שונים, בנוכחות נשיא המדינה יצחק נבון.

הוקמה "יד למייסדי זכרון יעקב ובנותיה" ועוד.

1983

התקיים כנס ארצי לציון 80 שנה להסתדרות המורים

בנוכחות נשיא המדינה חיים הרצוג

נחתם הסכם ערים תאומות עם שרונטון לה פון בצרפת

מאה שנים לתרומתו ועזרתו של הברון רוטשילד

הוקמה אנדרטה ברחבת "יד למייסדים" לאות הוקרה ותודה

על מאה שנות תרומתו ומעורבותו של הברון רוטשילד .

1984

בני הדור השלישי למייסדים

1985

הוקם "יקב הברון" של משפחת תשבי

שם היקב הוסב מאוחר יותר ל "יקב תישבי"

הוקמה תנועת הנוער נוע"ם

התקיימה ועידה אזורית הכ"ה של רוטרי ישראל

הועידה התקיימה בבית הבראה מבטחים.

המועדון המארח של רוטרי זכרון יעקב .

הוקם בית הקולנוע הקייצי

על גג בנק לאומי והחנויות (שנבנה על שטח הארבעייטר שוללה שנהרס),

הוקם קולנוע הקיץ ע"י בני משפחת בונשטיין.

פעל זמן קצר.

1986

מספר התושבים במושבה: 5421

התקיימה הועידה הכ"ו של רוטרי ישראל

מועדון זכרון יעקב ארגן שוב את הועידה.

1987

הוקמה אנדרטת חיל התותחנים

אנדרטת יד לבנים נוספת במושבה

ביקור הנשיא הרצוג במושבה.

בנק לאומי עבר למבנה בנק הלוואה וחיסכון לשעבר

נבנה בית "הלוואה וחיסכון"

ברחוב הנדיב 14

קודם לכן שכן הבנק מעברו השני של הכביש,

היכן שממוקם היום בנק לאומי .

כיום שוכן במבנה הבנק ובנוסף, מיט"ב והארכיון לתולדות זכרון יעקב.

1989

מספר התושבים במושבה: 6222

הוקם מרכז המבקרים של "הגדעונים" צמוד ל"יד למייסדים".

עמותת הגדעונים הוקמה במטרה לשמר ולשחזר את תולדות המושבה ע"י פרסומים וקידום התיירות.

1990

30 שנים לרוטרי ישראל- הועידה מתקיימת בפעם השלישית בזכרון יעקב

נבנה קניון רחמני בפינת הרחובות המייסדים/הנדיב

קניון רחמני ע"ש עליזה ואברהם רחמני ז"ל,

הקניון נבנה, לאחר שנהרס המבנה ששימש בעבר כבית הפקידות הראשון.

עליית יהודי בריה"מ ועליית יהודי אתיופיה.

במושבה נקלטות 80 משפחות מקרב יוצאי בריה"מ.

בשכונת רמז, נפתח מרכז קליטה בו נקלטו 300 מקרב יוצאי אתיופיה.

נבנה בית התותחן

החלה בניית שכונת "השמורה"

בהמשכה של שכונת נווה הברון.

תמונה באדיבות יוסי טל ונועה קאלו.

הוקם הספורטן

ובו בריכת שחיה, חדר כושר, מגרשי ספורט ומדשאות

לאחר שנים שונה שם הספורטן ל"קאנטרי זכרון יעקב",

עקב החלפת המפעיל.

1991

הוקם מלון "חוות הברון"

הוקם מרכז קניות השמורה

1992

החל פרויקט "דרך היין"

לעיצוב ותכנון מסלול תיירות תוך שיחזור היסטורי של הבתים הראשונים.

חטיבה צעירה ניל"י הופכת לבית ספר "החיטה"

בית הספר החדש שנפתח נקרא בית ספר "החיטה" על שם אהרון אהרנסון,

השטח עליו הוקם בי"ס החיטה נתרם ע"י רבקה אהרנסון.

1993

נפטר רב המושבה יקותיאל עזריאלי, 1/6/1993.

1994

מספר התושבים במושבה: 8657

1995

הוחל בפיתוח שכונות "מול היקב" “וילות בחורש" ו"אחוזת נילי"

הוקמה עמותת "יד עזר"

ביוזמתו של שלמה רוטנר.

בין מטרות העמותה: עזרה למעוטי יכולת וחלוקת מתנות בחגים.

1996

טקס הכתרת הרב מרדכי אברמובסקי לרב המושבה 25.3.1996.

מינוי הרב מרדכי אברמובסקי לרב המושבה, התקבל 3 חודשים קודם לכן בתאריך 26/12/1995

הושלם פרויקט "דרך היין"

1997

הוקם בית ספר החורש

בגבעת עדן

התקיימה מכביית הנוער הראשונה

במושבה התארחו כ- 700 צעירי מכבי מכל העולם, התקיימו פעילויות ספורטיביות ותרבותיות. האורחים לוו בבני נוער מקומי.

התבצעו פעילויות ספורטיטביות ותרבותיות במושבה.

הוקם האודיטוריום ליד בית התותחן

1998

מספר התושבים במושבה: 11,500

1999

נפתח מוזיאון העליה הראשונה

לאחר שיפוץ בית הפקידות, וחניכת משרדי הוועד החקלאי המחודשים.

המוזיאון נפתח בבנין שבו שכן בית הפקידות, משרדי הועד החקלאי, משרדי המועצה המקומית ובית הספר העממי.

ביקור הנשיא ויצמן במושבה

הנשיא ויצמן ורעייתו ראומה ויצמן, הגיעו לבקר במושבה,

וכיבדו בנוכחותם את טקס פתיחת מוזיאון העליה הראשונה,

בט"ו בשבט 1999.

2000

הספריה הציבורית ע"ש יעקב לוי ז"ל, עברה למישכנה החדש ליד "פסגת זכרון"

עליית יהודי ארה"ב, דרום אפריקה, אנגליה ועליית יהודי צרפת.

מספר התושבים במושבה: 12,000

הוקם קניון "פסגת זכרון"

משמש למרכז קניות, משרדים ומרפאות קופות חולים שונות.

2002

חגיגות 120 שנים למושבה

בהשתתפות נשיא המדינה דאז, משה קצב.

הוקמה אנדרטת "יד לבנים" בבית התותחן

הקמת יקב סמדר

משפחת שפירא, בני הדור הרביעי למייסדים,

הקימו יקב בוטיק בשם יקב סמדר.

הוקם יקב פויזנר

משפחת פויזנר, בני הדור הרביעי

הקימו יקב בוטיק בשם יקב פויזנר.

המועצה המקומית אישרה הסכם לבניית תחנת רכבת חדשה

2003

הוקם יקב סומק

ברק דהן, בן הדור הרביעי למייסדים, הקים את יקב סומק.

תמונות באדיבות: הילה דהן, בן רוטשטיין.

אלי אבוטבול נבחר לראש המועצה

כיהן בתפקידו עד שנת 2016.

2004

הוקם בית הספר הדמוקרטי "קשת"

הוקם בית ספר הדמוקרטי "קשת" , פעל בתחילה בקיבוץ מעגן מיכאל ולאחר מכן הועבר לתחום המושבה , כרגע פועל ממתחם בית התותחן.

2005

הוקמה אנדרטת "שם עולם"

הוקמה אנדרטת "שם עולם" לתושבים שמשפחותיהם נרצחו בשואה. האנדרטה נבנתה ע"י האמן ישראל אורבך, תושב המושבה.

מספר התושבים במושבה: 16,400

2007

נפתח בית ספר תיכון לבנות "פלך"

אות "יקיר המושבה זכרון יעקב"

החל משנת 2007 ובכל שנה מעניקה המועצה את פרס יקיר זכרון יעקב.

הפרס מבטא את ההוקרה וההערכה של המושבה לתרומתו הייחודית ויוצאת הדופן של תושב/ת המושבה.

הראשונים שקיבלו את אות "יקיר המושבה" היו: שלמה כהן ודר' סלביו אקהויז.

2008

מספר התושבים במושבה: 18,400

2009

הוקם בית ספר תיכון "תיכון המושבה"

הוקמה הישיבה התיכונית

2010

היין "שיראז קיומי" של כרמל מזרחי זכה בגביע

היין "שיראז קיומי" של כרמל מזרחי זכה בגביע בתערוכה עולמית שנערכה בקובנט גארדן שבלונדון.

2012

130 שנים למושבה זכרון יעקב

במסגרת חגיגות 130 שנים ליסוד המושבה, נערכו מספר ארועים,

חגיגות ביקב עם מיצגי פנטומימה ומשחק, תהלוכת עששיות לאורך רחוב הנדיב,

ארוע חגיגי בבית הכנסת בו הופיע אושיק לוי עם השיר "זכרון יעקב", לרגל כתיבת

בית חדש לשיר.

לאורך כל השנה נערכו ארועים חגיגיים כגון, סדר ט"ו בשבט יישובי שנכתב במיוחד לרגל המאורע.

2013

טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט תמ"א 38

הטקס נערך ברמת צבי בתאריך 21.6.2013

יקב כרמל מזרחי נרכש ע"י משקיעים פרטיים

נחנך" פארק המושבה”

נחנך קניון "מול זכרון"

2014

נפתח מלון "אלמא"

לאחר שיפוץ מבטחים ע"י לילי אלשטיין

בתאריך 3.7.2014 החלה בנייתו של הגשר הראשון במושבה.

הגשר הינו להולכי רגל ולרוכבי אופניים,

נמצא על דרך רבין ומחבר בין צידה המערבי של דרך רבין

אל פארק זכרון יעקב ואל בית הספר תיכון המושבה, יעבץ, הישיבה התנכי"ת ובית ספר פלך.

2015

פרס החינוך המחוזי – מחוז חיפה הוענק למחלקת החינוך של המושבה

פארק הכלבים הראשון במושבה.

בתאריך 7.4.2015 נחנך פארק הכלבים הראשון של המושבה,

הפארק ממוקם בין שכונת נווה הברון לשכונת השמורה , צמוד למרכז המסחרי.

יצחק בלה נבחר לראש המועצה המקומית

לאחר התפטרותו של ראש המועצה אלי אבוטבול.

מספר התושבים במושבה : 22,500

2016

זיו דשא נבחר לראש המועצה המקומית

זיו דשא נבחר בבחירות לראש המועצה המקומית לאחר שראש המועצה אלי אבוטבול התפטר מתפקידו שנה קודם לכן.

יצחק בלה מילא את מקומו עד לבחירות אלו.

2017

שימור צריף הראשונים

נעשה שימור צריף ששימש את המתיישבים הראשונים . הצריף הועבר למשמרת ליד מוזיאון העליה הראשונה . בעת ההעברה נמצא רובה אנגלי "לי אנפילד" שהוסלק בו לפני קום המדינה.