במשך שנים, נכתבו לא מעט סיפורים, כתבות ומאמרים על ההיסטוריה העשירה של זכרון יעקב.
יש בהם ביוגרפיות אישיות, מחקרים אקדמיים או תיעודים היסטוריים.
המשותף לכולם: הם נכתבו על ידי אנשים בוגרים, המביטים על ההיסטוריה מזווית ראייה מסוימת.
הספר שלפניכם חורג מאותה תבנית.
בימי הקורונה, התאספו ובאו באולם הארכיון "ילדים" בני הדור השלישי של ראשוני המושבה. אליהם חברו מתנדבים תושבי המקום. "הילדים" שחזרו את זכרונות ילדותם. המתנדבים ביקרו בבתי הוותיקים, ראיינו, שמעו מהם כיצד נראו חיי היום יום של המושבה בשנות השלושים, ארבעים והחמישים של המאה הקודמת.
בספר שלפניכם, זווית הראייה משתנה. חוויות פעוטות לכאורה מתוארות כמפחידות. אירועים דרמטיים בימי מלחמה מסופרים לעתים בהתרגשות, כמעט אפילו כתיאור של הרפתקה.
בכללותו, "זכרון, ילדות" משרטט את סיפוריהם של ילדים המושבה כפי שנחוו לפני שבעים, שמונים ותשעים שנים.
אז נכון, מחלק החלב, מחלק הנפט והצלם כבר לא סובבים ברחובות, אבל במשך שנים זכרונם היה אצור בלבם של אותם "ילדים".
עכשיו, הם רשומים בשורות האלו, חקוקים בדפים למען אלו שלא ידעו, ולמען הדורות הבאים.
קריאה נעימה!
